שבועות קצת אחרת

חג שבועות הידוע בכינוי חג מתן תורה, הינו אחד משלוש הרגלים, בהם היו עולים בני-ישראל אל בית המקדש בירושלים והוא מסמל את ערך החירות אליה הגיעו בני ישראל עם קבלת התורה בהר סיני.   בחג השבועות הנקרא גם חג הביכורים, נהגו בני ישראל להביא לבית המקדש ביכורים (מתנות לכוהנים) משבעת המינים שהשתבחה בהן ארץ ישראל: "ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זבת חלב ודבש" ( דברים ח', ח').

אז אם בתורה מוזכרים ביכורים מכל שבעת המינים, הכיצד הפך חג השבועות דווקא לחג הגבינות הלאומי? התשובה לכך נעוצה גם היא במסורת. כשבני ישראל קיבלו את התורה במעמד הר סיני, הם קיבלו את כל הדינים וההלכות של שחיטה ואכילה ולכן לא יכלו להמשיך ולהשתמש בכלים הלא כשרים כדי לבשל בחג השבועות. האפשרות שנותרה בפניהם הייתה לאכול מאכלי חלב שהכנתם קלה ואינה מחייבת הכשרה מיוחדת. בני ישראל אכלו מאכלי חלב באותו חג שבועות ראשון ולכן אנו אוכלים זאת גם היום.

אך בחזרה לימינו אנו, במציאות התזונתית החדשה בה שיעור הטבעונים בישראל הולך ועולה, ישנן משפחות שלמות המתנזרות מחלב ומוצריו לאורך כל ימות השנה וגם בחג השבועות. ידוע כי מוצרי חלב עשירים בסידן הנחוץ לשמירה על בריאות העצם ולמניעת מחלת דלדול העצם (אוסטיאופורוזיס). האם תפריט טבעוני יכול לספק מספיק סידן כאשר לא צורכים מוצרי חלב כלל?

התשובה לכך היא חיובית, וזאת בתנאי שבוחרים את המזונות הצמחיים המתאימים ובכמות הנאותה. קטניות, סויה ומוצריה, אגוזים, טחינה, ירקות ירוקים, כרוב, עלי רוקט, ברוקולי ובמיה, כל אלו עשירים בסידן. כך למשל, ב-200 גרם טופו יש קצת יותר סידן מאשר בכוס חלב (כ-200 מ"ג ) ובשתי כפות טחינה גולמית מלאה יש כמות סידן השווה לזו שבכוס חלב.

ומה לגבי הספיגה של סידן מן הצומח? אומנם ידוע כי במזונות מן הצומח קיימים חומרים המעכבים את ספיגת הסידן כגון חו' פיטית בדגנים ובירקות וחו' אוקסלית בירקות ובפירות, אך שורה של מחקרים מדגימים כי שיעור ספיגת הסידן ממזונות שונים מן הצומח, לא נמוך בהרבה משיעור הספיגה של סידן ממוצרי חלב ובחלק מן המזונות  אף גבוה יותר.

כך למשל, שיעור ספיגת הסידן ממוצרי חלב וממזונות מועשרים כגון טופו ומשקה סויה דומה ועומד על כ 30% ואילו שיעור ספיגת הסידן מברוקולי, מכרוב, מקייל, מעלי בוקצ'וי ומקולרבי גבוה פי שניים בערך מאשר ספיגת הסידן מחלב פרה ועומד על כ 60%. יוצאי דופן הם עלי התרד ועלי המנגולד בהם שיעור הספיגה נמוך מאוד ועומד על כ 5% בלבד ולכן הם אינם מהווים מקור איכותי לסידן בתפריט.

כמובן שאם אנו שואפים לעצמות חזקות ובריאות יש חשיבות רבה לרמות וויטמין D בגופנו הנוצר כתוצאה מחשיפה לשמש וכן  לרכיבי תזונה נוספים כמו מגנזיום, אשלגן, סלניום, ויטמין C, ויטמין k, נוגדי חמצון וחלבון כמובן. אלו קיימים בפירות, ירקות, אגוזים, גרעינים וקטניות ולכן מומלץ להקפיד על תזונה מאוזנת ובריאה בכל ימות השנה.

מתכון לפיצה טבעונית

רכיבים

בצק:

1.5 כוס קמח

2 כפיות שמרים יבשים

1/2 כפית סוכר

1/2 כפית מלח

3  כפות שמן זית

חצי כוס מים

תחליף גבינה:

100 גר' טופו מגורר (סחוט היטב מנוזלים)

1 כף רוטב צ'ילי

1 כף שמן זית

1/4 כפית אבקת שום

רוטב:

פחית עגבניות תמר מרוסקות (או 1 עגבנייה מגוררת + 100 גר' רסק עגבניות)

חצי כוס מים

2 שום כתושות

1 בצל קצוץ

2 כפות שמן זית

מלח פלפל אורגנו לפי הטעם

הוראות הכנה

1. מערבבים את הקמח והמלח בקערה אחת. בקערה שנייה מערבבים את השמרים עם המים החמימים והסוכר וממתינים מס' דקות.
2. יוצרים גומה בקמח, שופכים פנימה את המים עם השמרים והסוכר ולשים עד לקבלת בצק אחיד ורך.
3. מעבירים את הבצק לקערה, מכסים במגבת, ומניחים לו לתפוח כחצי שעה, עד להכפלת הנפח.
4. מטגנים על מחבת את הבצל ומוסיפים את יתר רכיבי הרוטב, מתבלים לפי הטעם ומבשלים על להבה בינונית לעוד מס' דקות עד לקבלת רוטב סמיך.
5. מערבבים בקערה את רכיבי תחליף הגבינה.
6. מרדדים את הבצק על תבנית משומנת, יוצקים מעל את הרוטב, מפזרים את הטופו  המגורר ואופים בחום גבוה של כ- 250 מעלות למשך כ-15 דקות.

בתאבון!